לפני יותר מ 3 שנים כתבתי את הפוסט האחרון בבלוג שמיוחד לתיעוד ההתנסות שלי בהאיטי. והיום חשתי צורך לשתף אתכם בחוייה מיוחדת הנקשרת אצלי לשואה.
לקראת סוף השבוע הראשון שלי בהאיטוי כראש משלחת מטעם ארגון "נתן", מצאתי את עצמי מול קבוצה של מורים ומורות בבית הספר המאולתר של מחנה ניצולים מרעידת האדמה שהוקם במתחם של מנזר סנט מרי בפורט או פרינס בהאיטי (אחד ממאות מחנות דומים שהוקמה באותה התקופה).
מולי ישבו כעשרים מורים. תפקידי היה להנחות ולהעצים אותם כמי שנושאים על גבם את הלב הפועם של הקהילה המתגבשת במתחם הניצולים מהאסון. לצידי התייצבה שרונה נתן אלסייה ישראלית (בתו של אייבי נתן) המתגוררת בהאיטי ששמשה כמתורגמנית לשפה המקומית.
הכנתי סדנה שמטרתה הייתה לעבד ביחד עם המורים תהליכים וסוגיות חינוכיות הקשורות לתפקידם.
עוד בטרם התחלנו את השיחה חשתי כי המצב הנפשי והאוירה הקבוצתית לא מתאימים לניהול הסדנה שהוכנה.
מרבית המורים שידרו יאוש ומצוקה גדולים. חודשיים לאחר רעידת האדמה שקטלה כרבע מיליון בני אדם מרביתם בשטח שגודלו כגודל המוניציפאלי של העיר ת"א.הבתים שהפיזיים שלהם נהרסו, למרביתם היו קרובי משפחה ממעגל קרוב שנהרגו או נפצעו. כולם חיו על דיאטה דלה מאוד שסופקה על ידי הכנסייה. הפגישה התקיימה מספר ימים לאחר שכמחצית מצוות המקורי פוטר מתוך מחסור בתקציב. מצב שיצר אי שקט גדול בתוך הצוות ובינם לבין הקהילה. הצוות לימד ימים שלמים בחום של מעל 30 מעלות בשתי משמרות כיתות שגודלן הממוצע היה 60 ילדים. אך מעבר למצוקות הללו הגורם העקרי למצב הרוח הירוד היה ההכרה שהשינוי אם יגיע ייקח זמן רב והאי ודאות הומרה ליאוש.
במונחים של היום נדרשתי כמנחה לשנות את תוכנית הסדנא ו"לחשב מסלול מחדש".
ואז ללא שהות גייסתי לעזרתי את ויקטור פרנקל ואת ממשיכיו העכשיויים מהפ"סיכולוגיה החיובית".
לפני שאמשיך בסיפור, כמה מילים על ויקטור פרנקל. פרנקל היה אחד מתלמידיו של פרויד. כמו עמיתיו גם הוא פיתח תורה פסיכולוגית ייחודית. גישתו נקראה על ידו "לוגו תתראפיה". מבלי להכנס לפרטים אציין רק שתורה זו מבססת את תהליך הריפוי של האדם סביב מושג ה"משמעות". הספר המזוהה ביותר עם פרנקל ותורתו "האדם מחפש משמעות" משלב אלמנטים אוטוביוגראפיים ומקצועיים. שיאו של הספר בעיני הוא קטע מתוכו שבו מספר פרנקל על התנסות שלו כאסיר במחנה ההשמדה אושוויץ. בעיני הקטע המדובר הוא קלאסיקה של הומאניזם שכל בן תרבות מן הראוי שיכיר. פרנקל מספר על רגע יאוש מוחלט שבו רבים העדיפו להתאבד על גדרות המחנה החשמליות ולהפסיק את מלחמת ההשרדות. "זקן הבלוק" ששמע על הדוקטור פרנקל וכישוריו ביקש ממנו לנסות לרפא במעט את היאוש של חבריו. פרנקל ביצע מעין תראפיה קבוצתית שבה עודד את חבריו למצוא משמעויות בחייהם שבהן יוכלו להיאחז כסיבות להמשך הקיום בתנאים הנוראים שבהם היו נתונים. לא אמשיך בתאור כאן (מוזמנים לקרוא את העדות של פנקל בספרו).
חזרה לסדנת המורים בהאיטי. ביקשתי מכל מורה לספר לקבוצה על אירוע משמעותי (חיובי) שהתנסה בו בשבוע האחרון. דרך ההתנסויות הללו ניסינו ביחד לתת משמעיות חדשות להפיח תקווה בצוות. הסדנה הצליחה במרבית המקרים לשפר את מצב רוחם של המורים ובשלב מסוים אף סיפרתי למורים עצמם אודות השואה וויקטור פרנקל.
מסתבר שיש יסוד אוניברסאלי המשותף לאנשים ולקבוצות במצבי אסון.
מאידך חשוב גם לזכור את המגבלות שלנו במבשעויות ובפרשנות למצבים אלה. ניתן ללמוד על כך מאחת ההתנסויות שלי בסדנא. כחלק מהמתודולוגיה של ההנחיה החלטתי להדגים למשתתפים את כוונתי באירוע משמעותי וחיובי משלי. סיפרתי להם על ידיעה שקיבלתי במייל באותו היום שבה דווח לי כי בתי הקטנה "קסם" שמתמודדת עם לקויות למידה הצליחה אחרי מאמצים רבים לקרוא. הדוגמא נפלה על אוזיים קרויות. שהרי מדובר היה בחוויה חינוכית מוכרת לכל מורה והיא שילבה בתוכך הקושי והתגברות עליו עם עצב מסויים שהבעתי על כך שאני כהורה מחמיץ את הרגע החשוב. כחלק מ"שבירת הקרח" וההתקרבות בינינו המורים התעניינו בשמה של בתי ובמשמעותו. להפתעתי הודיעה לי שרונה שכל אותה העת עסקה בתרגום סימולטאני כי היא אינה מתכוונת לתרגם עבורם את השם. שאלתי אותה בעברית מדוע. והיא הסבירה לי שהמילה קסם בניב המקומי (קראןלית) היא בעלת קונוטאציות שליליות בלבד. היא מיוחסת למאגיה שחורה ולמעשה לתחום הוודו (ה VOODOׂׂׂ). מכיוון שמדובר באוכלוסיה קתולית המאשימה בין היתר את העוסקים בכישוף בכך שרעידת האדמה הייתה עונש על עיסוק בוודו לא יהיה זה נבון לתרגם אחת לאחת את השם לקריאולית. אף על פי כן שמעתי אותה , אך לא הבנתי, מתרגמת את השם לאנשי הצוות. ראיתי גם חיוך על פניהם כששמעו את התרגום. לאחר הסדנא שאלתי את שרונה כיצד בכל זאת תרגמה את השם של "קסם". שרונה סיפרה לי כי במקום המילה קסם היא תרגמה את שמה למשמעות דומה "נס". מילה שהתאימה תרבותית ולא התרחקה יתר על המידה מן המשמעות המקורית.
"את יודעת אמרתי לשרונה. זה מעניין מאוד. אנחנו קראנו לקסם בשמה כי היא נולדה בלידה מוקדמת כפגית במשקל 800 גרם והשרדותה הייתה במידה רבה "נס רפואי".בחרנו בשם קסם שמשמעותו היתה קרובה למשמעות של נס. והנה את מחזרה לו את המשמעות האמיתית."
בחרתי לפרסם פוסט זה ביום השואה ארבע שנים לאחר מעשה. אינני בטוח עד הסוף מה הלקח שיש להפיק ממנו אך אם לדבוק בעקרונותיו של פרנקל הרי שהענקת המשמעות היא האחריות של כל אחד מאיתנו. משמעות לחיינו, לאחרים בסביבתנו הקרובה והרחוקה וגם המשמעות לשואה כחלק מחיינו לטוב ולרע.
לקראת סוף השבוע הראשון שלי בהאיטוי כראש משלחת מטעם ארגון "נתן", מצאתי את עצמי מול קבוצה של מורים ומורות בבית הספר המאולתר של מחנה ניצולים מרעידת האדמה שהוקם במתחם של מנזר סנט מרי בפורט או פרינס בהאיטי (אחד ממאות מחנות דומים שהוקמה באותה התקופה).
מולי ישבו כעשרים מורים. תפקידי היה להנחות ולהעצים אותם כמי שנושאים על גבם את הלב הפועם של הקהילה המתגבשת במתחם הניצולים מהאסון. לצידי התייצבה שרונה נתן אלסייה ישראלית (בתו של אייבי נתן) המתגוררת בהאיטי ששמשה כמתורגמנית לשפה המקומית.
הכנתי סדנה שמטרתה הייתה לעבד ביחד עם המורים תהליכים וסוגיות חינוכיות הקשורות לתפקידם.
עוד בטרם התחלנו את השיחה חשתי כי המצב הנפשי והאוירה הקבוצתית לא מתאימים לניהול הסדנה שהוכנה.
מרבית המורים שידרו יאוש ומצוקה גדולים. חודשיים לאחר רעידת האדמה שקטלה כרבע מיליון בני אדם מרביתם בשטח שגודלו כגודל המוניציפאלי של העיר ת"א.הבתים שהפיזיים שלהם נהרסו, למרביתם היו קרובי משפחה ממעגל קרוב שנהרגו או נפצעו. כולם חיו על דיאטה דלה מאוד שסופקה על ידי הכנסייה. הפגישה התקיימה מספר ימים לאחר שכמחצית מצוות המקורי פוטר מתוך מחסור בתקציב. מצב שיצר אי שקט גדול בתוך הצוות ובינם לבין הקהילה. הצוות לימד ימים שלמים בחום של מעל 30 מעלות בשתי משמרות כיתות שגודלן הממוצע היה 60 ילדים. אך מעבר למצוקות הללו הגורם העקרי למצב הרוח הירוד היה ההכרה שהשינוי אם יגיע ייקח זמן רב והאי ודאות הומרה ליאוש.
במונחים של היום נדרשתי כמנחה לשנות את תוכנית הסדנא ו"לחשב מסלול מחדש".
ואז ללא שהות גייסתי לעזרתי את ויקטור פרנקל ואת ממשיכיו העכשיויים מהפ"סיכולוגיה החיובית".
לפני שאמשיך בסיפור, כמה מילים על ויקטור פרנקל. פרנקל היה אחד מתלמידיו של פרויד. כמו עמיתיו גם הוא פיתח תורה פסיכולוגית ייחודית. גישתו נקראה על ידו "לוגו תתראפיה". מבלי להכנס לפרטים אציין רק שתורה זו מבססת את תהליך הריפוי של האדם סביב מושג ה"משמעות". הספר המזוהה ביותר עם פרנקל ותורתו "האדם מחפש משמעות" משלב אלמנטים אוטוביוגראפיים ומקצועיים. שיאו של הספר בעיני הוא קטע מתוכו שבו מספר פרנקל על התנסות שלו כאסיר במחנה ההשמדה אושוויץ. בעיני הקטע המדובר הוא קלאסיקה של הומאניזם שכל בן תרבות מן הראוי שיכיר. פרנקל מספר על רגע יאוש מוחלט שבו רבים העדיפו להתאבד על גדרות המחנה החשמליות ולהפסיק את מלחמת ההשרדות. "זקן הבלוק" ששמע על הדוקטור פרנקל וכישוריו ביקש ממנו לנסות לרפא במעט את היאוש של חבריו. פרנקל ביצע מעין תראפיה קבוצתית שבה עודד את חבריו למצוא משמעויות בחייהם שבהן יוכלו להיאחז כסיבות להמשך הקיום בתנאים הנוראים שבהם היו נתונים. לא אמשיך בתאור כאן (מוזמנים לקרוא את העדות של פנקל בספרו).
חזרה לסדנת המורים בהאיטי. ביקשתי מכל מורה לספר לקבוצה על אירוע משמעותי (חיובי) שהתנסה בו בשבוע האחרון. דרך ההתנסויות הללו ניסינו ביחד לתת משמעיות חדשות להפיח תקווה בצוות. הסדנה הצליחה במרבית המקרים לשפר את מצב רוחם של המורים ובשלב מסוים אף סיפרתי למורים עצמם אודות השואה וויקטור פרנקל.
מסתבר שיש יסוד אוניברסאלי המשותף לאנשים ולקבוצות במצבי אסון.
מאידך חשוב גם לזכור את המגבלות שלנו במבשעויות ובפרשנות למצבים אלה. ניתן ללמוד על כך מאחת ההתנסויות שלי בסדנא. כחלק מהמתודולוגיה של ההנחיה החלטתי להדגים למשתתפים את כוונתי באירוע משמעותי וחיובי משלי. סיפרתי להם על ידיעה שקיבלתי במייל באותו היום שבה דווח לי כי בתי הקטנה "קסם" שמתמודדת עם לקויות למידה הצליחה אחרי מאמצים רבים לקרוא. הדוגמא נפלה על אוזיים קרויות. שהרי מדובר היה בחוויה חינוכית מוכרת לכל מורה והיא שילבה בתוכך הקושי והתגברות עליו עם עצב מסויים שהבעתי על כך שאני כהורה מחמיץ את הרגע החשוב. כחלק מ"שבירת הקרח" וההתקרבות בינינו המורים התעניינו בשמה של בתי ובמשמעותו. להפתעתי הודיעה לי שרונה שכל אותה העת עסקה בתרגום סימולטאני כי היא אינה מתכוונת לתרגם עבורם את השם. שאלתי אותה בעברית מדוע. והיא הסבירה לי שהמילה קסם בניב המקומי (קראןלית) היא בעלת קונוטאציות שליליות בלבד. היא מיוחסת למאגיה שחורה ולמעשה לתחום הוודו (ה VOODOׂׂׂ). מכיוון שמדובר באוכלוסיה קתולית המאשימה בין היתר את העוסקים בכישוף בכך שרעידת האדמה הייתה עונש על עיסוק בוודו לא יהיה זה נבון לתרגם אחת לאחת את השם לקריאולית. אף על פי כן שמעתי אותה , אך לא הבנתי, מתרגמת את השם לאנשי הצוות. ראיתי גם חיוך על פניהם כששמעו את התרגום. לאחר הסדנא שאלתי את שרונה כיצד בכל זאת תרגמה את השם של "קסם". שרונה סיפרה לי כי במקום המילה קסם היא תרגמה את שמה למשמעות דומה "נס". מילה שהתאימה תרבותית ולא התרחקה יתר על המידה מן המשמעות המקורית.
"את יודעת אמרתי לשרונה. זה מעניין מאוד. אנחנו קראנו לקסם בשמה כי היא נולדה בלידה מוקדמת כפגית במשקל 800 גרם והשרדותה הייתה במידה רבה "נס רפואי".בחרנו בשם קסם שמשמעותו היתה קרובה למשמעות של נס. והנה את מחזרה לו את המשמעות האמיתית."
בחרתי לפרסם פוסט זה ביום השואה ארבע שנים לאחר מעשה. אינני בטוח עד הסוף מה הלקח שיש להפיק ממנו אך אם לדבוק בעקרונותיו של פרנקל הרי שהענקת המשמעות היא האחריות של כל אחד מאיתנו. משמעות לחיינו, לאחרים בסביבתנו הקרובה והרחוקה וגם המשמעות לשואה כחלק מחיינו לטוב ולרע.
